רלב"ג
והנה הביאו הפלשתים ארון האלהים בבית ע''א שלהם שהיה בהם צלם על צורת בן אדם שהיו קורין אותו דגון:
מלבי"ם
השאלות
(א-ב) מ"ש ופלשתים לקחו את ארון האלהים, ויקחו פלשתים את ארון האלהים, הוא כפל:
(א-ב) מ"ש ופלשתים לקחו את ארון האלהים, ויקחו פלשתים את ארון האלהים, הוא כפל:
אברבנאל
ופלשתים לקחו את ארון האלקים וגו'. ספר שפלשתים לקחו את ארון האלקים מקרב המלחמה ויביאו אותה אשדודה עירם, (ב) ומשם לקחו אותו ויביאוהו בית דגון אלהיהם וישימוהו אצלו, והיה זה בחשבם שהיו מכבדים את הארון, וכמו שאמרו במדרש שמואל (פרשה י"א) ר' יוחנן אומר כבדוהו, אמרו זה אלוה וזה אלוה, יבא אלוה וישרה אצל אלוה, ר' שמעון בן לקיש אומר כך יהיה שכרו אלא אמרו זה נוצח וזה נצוח יבא נצוח ויתעבד לנוצח. יהיה מה שיהיה ספר הכתוב הנס האלקי שנעשה שמה, (ג) שכאשר השכימו בבקר מצאו דגון נופל ארצה לפני הארון, כי לא רצה אלוה יתברך שיהיה הבעל אצל ארון הקודש. והנה האשדודים חשבו שנפל הפסל במקרה וישיבוהו למקומו, (ד) וכאשר השכימו ביום המחרת מצאו גם כן דגון נופל ארצה לפני ארון האלקים, וכדי שלא יחשבו עוד שהיה במקרה היה מהנס שמצאו שתי כפות ידיו כרותות במפתן הבית רק גוף דגון נשאר. ואחז"ל (עיין רד"ק) שדגון היה צורת דג מן הטבור ולמעלה והיו ידיו ורגליו כצורת אדם, ושזה פירוש רק דגון נשאר עליו שנשאר עליו צורת הדג, (ה) ועל כן נשאר המנהג שלא היו דורכים כהני דגון על המפתן, כי חשבו היותו מקום קדוש לפי שמצאו שם ראש דגון וכפות ידיו: